פסק-דין בתיק ת"ק 003640/01

1.         התובע, רופא במקצועו, ביטוח עצמו אצל הנתבעת בביטוח אחריות מקצועית.

מטרתה העיקרית של הפוליסה היא מתן כיסוי ביטוחי לתביעות בגין רשלנות רפואית והפרת חובה מקצועית. נספח שלה מזכה את המבוטח גם בשירותים משפטיים, או בהשתתפות בהוצאות המשפטיות, הנדרשים בהליכים פליליים והליכים לפי חוק איסור לשון הרע שנפתחו נגד המבוטח, אך גם בתביעות לשון הרע שהוגשו מטעם הבטח וביוזמתו.

2.         התובע הגיש תביעה אזרחית בגין לשון הרע, שהוצא לטענתו על ידי עובדי מרפאה, בה שהה במסגרת השתלמות רפואית שעבר. לשם כך שכר עו"ד ושילם לו שכ"ט ודרש מהנתבעת להשתתף עמו בהוצאות אלה. הנתבעת דחתה את דרישתו, ומכאן תביעה זו.

3.         פוליסת הביטוח הנדונה מורכבת למעשה מ-3 חלקים:

א.         פוליסה באנגלית.

ב.         תקציר הפוליסה בעברית.

ג.          נספח לפוליסה באנגלית.

הפוליסה באנגלית צורפה לראשונה לסיכומי הנתבעת. כיוון שלא הוצגה כראיה במהלך הדיון, ובמיוחד כשהתובע טוען בסיכומיו כי מעולם לא הומצאה לו, ראוי היה שלא להתייחס אליה. אולם, למעשה עילת תביעתו של התובע אינה נובעת מפוליסה זו, אלא מהנספח שלה בשפה האנגלית, שהוצגה כראיה במהלך הדיון.

התקציר בעברית אכן דן, כך עולה מתוכו, בתביעות המוגשות נגד המובטח (ראה פרק "תקופת הכיסוי", פרק "התביעה", פרק "הגשת תביעה"), ורק מהנספח ניתן ללמוד כי קיימת אפשרות להשתתפות הנתבעת גם בהוצאות משפטיות בתביעה שיוזם המבוטח בגין לשון הרע.

כמו כן, לא ניתן להתעלם מההערה המופיעה בנוסח העברי, המפנה ל"נוסח המחייב" של הפוליסה באנגלית, ולא ניתן לומר כי פוליסה כזו לא היתה ידועה לתובע.

אומנם, אילו נמצאה סתירה בין שני הנוסחים, ראוי היה לדון בתוקפה המסייג של ההערה הנזכרת, אולם כיוון, שכאמור, הנוסח העברי כלל אינו מזכיר תביעה הנפתחת ביוזמת המבוטח, הרי שאין כל סתירה בין שני הנוסחים.

4.         הנתבעת דחתה דרישת התובע בהסתמך על שני תנאים הנקובים בנספח הנזכר            (סעיף 1.3.2): בקשה של הסתדרות הרפואית בישראל ואישור הנתבעת.

אין חולק כי שני התנאים לא מולאו, והשאלה היא מעמדם של תנאים אלה לאור הכללים הקובעים בעניין זה ב חוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981  (להלן: "חוק הביטוח") ו חוק החוזים האחידים, תשמ"ג-1982 (להלן: "חוק החוזים האחידים").

5.         התביעה הנדונה, לחיוב הנתבעת בתשלום שכ"ט עו"ד לצורך הליך שיזם המבוטח, אינה תביעת ביטוח רגילה, והמקרה אינו "מקרה ביטוח" רגיל.

משמעות המושגים "ביטוח" ו"מקרה ביטוח" אינה פשוטה, וכבר דשו בכך המלומדים, ראה: א. ידין פירוש לחוק החוזים בעריכת ג. טדסקי, חוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1987, עמ' 23-22; מ. יפרח ור. חרל"פ, ששון - דיני ביטוח, מהדורה שניה, עמ'3-101.

דבר זה הוביל את המלומדים להצביע על "האופי הכללי של ההסכם" (ששון- דיני הביטוח הנ"ל, עמ' 103).

יתכן לומר בענייננו, ש"מקרה הביטוח" הוא הוצאת לשון הרע נגד המבוטח, והתביעה של המבוטח היא לפיצויו בגין אותו "מקרה", ומכאן גם הדרישה לתשלום ההוצאות המשפטיות.

מכל מקום, אין ספק שהצדדים כאן התכוונו ליצור ביניהם יחסי מבטחת-מבוטח, והחבות הנתבעת חוסה בהסכם הביטוח שביניהם.

6.         התנאים הנזכרים לעיל הם תנאים לחבות המבטח ולהיקפה.